שלום לכם (ולא, ללפיד אין זכויות בלעדיות על המשפט הזה).

בתום סקירה מחשבתית מהירה של אירועי השבוע ובשל העובדה שזהו היום האחרון להגשת הרשימות שיתמודדו בבחירות הקרובות- בחרתי השבוע שלא להשתמש בתארי המדומה "מבקר המדינה" כדי למתוח ביקורת בונה על תופעות השבוע שהרסו את מצב הרוח הלאומי, ולחילופין לכתוב מכתב אישי אליכם, אותם אלמונים שאני מקווה שבוחרים בכל יום חמישי לקרוא את דעתי וביקורתי. למה?

כי אני חושב שגם אתם כמוני קוראים ושומעים יותר מדי ביקורת שלילית מכל הכיוונים ולפעמים צריך פשוט לעצור ולהסתכל לרגע פנימה כדי לעשות סדר עצמי ולהבין למה הרבה דברים מורכבים מרגיזים ומשובשים – ואיך אפשר להתחיל לתקן. ונקודת המוצא בדרך להרגשה טובה יותר היא בחירות. ולא לכנסת. ממש לא.

אם אתם מהעוקבים אחר פרסומי ולא מהיום- אמרתי וכתבתי זאת בעבר ואין לי בעיה ואני אפילו מרגיש צורך לציין זאת שוב ושוב: בחירות זה דבר שעושים בכל יום- וככל שיותר בוחרים החיים מעניינים משמעותיים ומאתגרים בהרבה מאשר הבחירה האחת המשעממת- לעשות כלום ושום דבר.

למי שממש חשוב שאתייחס לפחות עוד פעם אחת ברשימה הזאת לבחירות הקרובות ולסגירת הרשימות שמבלבלת את הרוב שעדיין לא הכריע למי להצביע ולא כל-כך מעניינת את מי שהחליט מראש שלא לממש את הזכות להשפיע אז לדעתי האישית חשוב מאד להבין שגם מי שמצהיר בכל ויכוח פוליטי או לכל אדם שמתקשר לשאול אם הכל בסגר והשיחה מגיעה לקיטורים הדדיים על הפוליטיקאים שהוא לא מצביע – שגם לא להצביע בבחירות זו בחירה! ויש לה השלכות, ויש לה משמעות רבה במיוחד אם התוצאה לא תמצא חן בעיני מי שנמנע מהצבעה ואחר-כך יבחר להתחרט על אי בחירתו וינחם את עצמו שבעוד כמה חודשים תהיה לו עוד הזדמנות לתקן את הטעות.

ואם בבחירה שלא לבחור עסקינן, בעיקר במציאות המסוגרת והמאתגרת הנוכחית יש משמעות רבה לבחירה החופשית הנעשית מדי יום ויתכן שגם מדי שעה ומעמידה את האדם הפרטי למבחן גם אם כבר חשב בטעות שסיים ללמוד ועשה זום אאוט.

לאלה המעדיפים לעשות זום אין ולהתבונן בעומק הנפש, יש בוודאי הבנה כמה גדולה המתנה שהעניק לנו הבורא שהיא זכות הבחירה המתחדשת מדי יום עם האמירה: "אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא" ולוקחת מנוחה מדי לילה באמירת "המפיל חבלי שינה על עיני".

בכל בוקר מחדש יש לנו את המתנה מן השמיים להחליט איך יראה יומנו ומה יקרה בו, מה נעשה בכל שעה ומה נפיק מעצמנו כדי לא להרגיש שהיום בוזבז לריק וחלף כהרף עין או שהיינו כחולמים והלומי יין.

הבחירות האישיות והיום-יומיות הן הבחירות האמיתיות והחשובות בהרבה מהבחירות המוכרות היטב ורוויות התעמולה המפלגת, המתנשאת, הכוחנית, השחצנית, הסכסכנית, וזו שמבוססת בעיקר על השמצת יריבים, שיקולים אינטרסנטיים, כוחי ועוצם ידי, ואני ואני ואני ואפסי עוד פעם אחת ועד בלי די.

דווקא במצבים מורכבים ומאתגרים יש לאדם הבוחר את היכולת להמציא דרכים חדשות ומקוריות להתמודד עם קשיים ובעיות פרטיות וכלליות והעובדות מדברות בעד עצמן והנה גם כשהמציאות השתנתה לבלי הכר מכורח המשבר הבריאותי מהחמורים שידע העולם, הצלחנו להתפלל וללמוד ולנהל את חיינו בין קירות בלי רצון לשבור אותם גם כשהרגשנו שעוד סגר אחד יהרוס הכל. אבל בכוח הבחירה לקחת את הדברים בפרופורציות הנכונות ולחייב את עצמנו להאמין שאפשר לעמוד בכל אתגר- ניתן להפוך כל יום חוב ליום טוב!

בשלב זה אני מתאר לעצמי שאלה שקראו את הרשימה עד עכשיו (וכל הכבוד ותודה רבה להם דרך אגב – בתקווה שההערכה שלי לא תעלה להם לראש והם יפרשו לפני הסוף) בטח חושבים לעצמם בלב שאני כותב את הדברים האופטימיים מדי האלה עם משקפי "מציאות מדומה" במקום "המשקפיים הרגילים ומכוסי האדים בגלל המסכה" שלי. הרי באמת יש כל-כך הרבה צרות ובעיות אז איך אפשר בכלל לבחור להרגיש טוב?!

אז זהו, שאפשר. כי למרבה הצער יש כאלה שתמיד יבחרו להאיר כל אדם וכל מצב באור שלילי ולכתוב עליו דבר מרושע שיהווה גם סיבה לבחירה שלא לחבור אליו ולנתק עמו כל קשר(וזה דבר די קל בתקופת ריחוק חברתי מחייב).

אבל אני בחרתי ומקווה שב"ה אבחר תמיד ואשכנע גם אתכם להיות מאלה הבוחרים להאמין שיש משהו חיובי בכל אדם וצריך להתמקד בו ולנסות להגבירו בכל יום ובכל מצב. גם אם סגרתם יום בידיעה שעשיתם רק משהו טוב אחד למישהו אחר- שתדעו שיש יותר מזמר אחד מפורסם ששר שזהו הדבר הכי גדול בעולם.

אני מתקרב לסגירת הרשימה ומנסה לסכם לעצמי מה מיוחד בה ומה הקוראים יבחרו לקחת לעצמם ממנה. יכול מאד להיות שכמו הרבה רשימות לכנסת, גם הדברים שנכתבו כאן גרמו לקוראיהם לחשוב שמה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש. אך כמי שעוסק בחדשות כבר לא מעט שנים אני יודע שהקביעה הזאת אינה נכונה ברוב שעות היממה, וגם אם הדברים שכתבתי כבר ידועים לרבים בניסוחים אחרים ושונים, זכותי ואני חושב שגם חובתי להדגיש כמה שיותר את חשיבות הבחירות הנעשות כל הזמן בחיי האנשים הפשוטים שאולי לא מנהלים את המדינה אבל מנהלים שגרת חיים שבתקופה האחרונה נוכחנו שזה לא פחות מורכב ומסובך ואולי אפילו יותר.

אם אתם שוב מוכרחים בסיום שאתייחס לבחירות הקרובות וסקרנים לדעת האם אבחר להצביע או להימנע מכך- אהיה כנה ואגלה לכם שטרם החלטתי וכנראה שאחליט רק ביום הבוחר עצמו ובאופן עקרוני אני לא מאלה שמשנים את בחירתם ממערכת בחירות אחת לזו שבאה די מהר אחריה. מה הבחירה שלי? זה לא עניינכם!

הכותב אליכם מבחירה,
אריאל שרפר

רוצים לבקר את המבקר? [email protected]